יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

היום הרביעי - 20.6.09 - Lassen Volcanic National Park והלאה

Lassלאחר לילה צונן עד צונן מאוד התעוררנו מי בשבע ומי בשבע וחצי והחלנו להתארגן לקראת יום נוסף בפארק לאסן.
מהמידע שקיבלנו מהריינג'רים בכניסה לפארק ידענו שבשעה 9:00 יש פעילות לילדים באמפיתאטרון קטן הסמוך לאתר המחנה שלנו.


בעת ההתארגנות לארוחת הבוקר אני ונטע הלכנו לחנות 'המכולת' השכונתית ורכשנו מעט פינוקים כדי להודות לאריאל וליאת על ההשקעה והמאמץ. לאריאל קנינו חטיף נטול גלוטן שדי שימח אותו. :-)


את השהות בחנות ניצלנו גם לשיחות עם הארץ. נטע עדיין מתרגלת להפרשי השעות מצד זה של הגלובוס ואני חושבת שמצא חן בעיניה לאחל ערב טוב בשעה 7:30 בבוקר במיוחד ששירה צריכה לצאת לביה"ס.


לאחר סיום התארגנות הבוקר צעדנו ברגל לאתר ההדרכה ונהנינו ממופע של שתי ריינג'ריות, אחת מנוסה ואחת צעירה בהכשרה, שלימדו אותנו על ציפורים ולקחו אותנו לסיור לחוף אגם Manzanita כדי שנוכל לתרגל ולראות בשטח את מה שלמדנו. נטע בסה"כ מסתדרת עם האנגלית ולמדה הבוקר מונחים חדשים כמו beak ו-bill.


הנה מספר תמונות מההדרכה והסיור:


מבט על ה'כיתה'Lassen Volcanic Park Ranger's Activity הדרכת ריינג'רים בפארק לאסן




הריינג'ריות שלנוLassen Volcanic Park Ranger's Activity הדרכת ריינג'רים בפארק לאסן




עובדים בצוותאנטע, עדי ונדב עובדים ביחד להשלים את המשימה


20090620_usa2009_0304




20090620_usa2009_0312
לקראת סוף הסיור הבחנו בזוג המשייט על האגם בקיאקים. אריאל פיתח איתם שיחה והסתבר כי הם דייגים, אולם מכיוון שמדובר בפארק לאומי זהו באמת דייג לשם הספורט מכיוון שהם מחויבים להשליך בחזרה לאגם כל דג העולה בחכתם.


חזרנו לאמפיתאטרון וסיימנו את ההדרכה, הילדים קיבלו חתימה בחוברת הפעילויות של הפארק וקיבלו על עצמם משימה - להשלים את כל הפעילויות הנדרשות בכדי להשיג סיכת ריינג'ר!


לאחר התארגנות קלה (רוב הדברים נארזו לפני ההדרכה) עשינו את דרכנו ל- Devastated Area Interpretive Trail המספק תצפיות והסברים על מהלך ותוצאות ההתפרצויות הגעשיות של Lassen Peak בין 1915 ו-1917. השביל קצר וקל מאוד להליכה. הילדים שיתפו פעולה והיו מאוד נחמדים, הם גם השתמשו בלוחות ההדרכה של השביל וב'עיתון' של הפארק כדי להמשיך ולבצע את המשימות בחוברת המשימות שלהם. הם היו כל כך רציניים בעניין שאפילו התעורר ויכוח האם ניתן להעתיק או שמישהו עלול להיפסל ולא לקבל את התג שלו אם יעתיקו. :-)


הנה מספר תמונות:


מראה פסגת לאסן מפתח ה-Devastated Area Interpretive Trail
20090620_usa2009_0323


החבר'ה על boulder שהועף והתגלגל מפסגת לאסן בעת ההתפרצות20090620_usa2009_0327


ולשם ההמחשה הנה אריאל לפני הטיפוס על ה-boulder:20090620_usa2009_0326
לאחר סיום המסלול וארוחה קלה ומהנה המשכנו כשמטרתנו לעשות טיול באחד משבילי הפארק. הפור נפל ובשל הקירבה נבחר Echo Lake Trail.


נדב דאג לפנות לנו את הדרך
20090621_usa2009_0123




ההליכה היא ביער הררי וכוללת די הרבה עליות הדרגתיות. בין שאר הדברים שראינו וחווינו היו:
20090621_usa2009_0127


20090621_usa2009_0128


וכולם ביחד בודקים את איכות האוויר על הגזע:
20090621_usa2009_0130


20090621_usa2009_0131
ואז כל אחד בתורו קצת ישב ונח:


20090621_usa2009_013620090621_usa2009_013820090621_usa2009_0139

לאחר כשעה וחצי של הליכה ומפגש עם כמה טיילים שהיו בדרכם חזרה החלטנו שהספיק לנו ואנחנו חוזרים לתחילת השביל ומשם יוצאים מהפארק.


לאחר הפסקת צהריים קצרה (סנדביצ'ים ופירות שהוכנו מבעוד מועד) והליכה (קצרה יותר ובירידה) חזרנו לתחילת השביל ושכנענו את נדב לא להחזיר את הגזעים למקומם וזאת לטובת המטיילים הבאים. :-)


עשינו דרכנו ליציאה מהפארק ולתחנת שומרי הפארק שלידה - הפעם זו הייתה תחנת הריינג'רים הצמודה ל-Loomis Museum (לומיס היה מתושבי האיזור שתיעדו את ההתפרצות הגעשית ואח"כ נאבקו להקמת הפארק) בצדו הצפון מזרחי של הפארק כשיום מוקדם יותר נכנס דרך תחנת Kohm Yah-mah-nee בקצה הדרום מערבי של הפארק.
הנה קישור למפת הפארק למעוניינים: Lassen Volcanic National Park Map (ותודה לרשות הפארקים הלאומיים של ארה"ב)


בתחנת הריינג'רים עצרנו להפסקת שירותים ורענון של אחה"צ, ביקרנו במוזיאון וכמובן - הילדים מסרו את חוברות העבודה המלאות וקיבלו תעודה ותג המציינים שהם שומרי פארק צעירים של פארק לאסן.


לפנינו דרך ארוכה לנקודה הבאה שלנו התוכנית הראשונית כללה ביקור ביריד המחוזי ב-Anderson אולם מפאת השעה המאוחרת הוחלט לוותר על העניין ולחתוך ישירות לכיוון נקודת הלינה - העיר Yreka. אנו צריכים לעבור כ-180 מיילים שחלקם אינו באוטוסטרדה.


אריאל ליאת והילדים עולים לרכבם ואני עולה לרכבי ולא מצליחה להתניע. :-( היה לי מאוד מוזר למרות שלא באמת נלחצתי - התנחמתי עד מאוד בעובדה שהייתי בחניה הומת אדם של תחנת הריינג'רים ושאריאל וליאת 'המקומיים' לצידי. כנראה שלא שמתי את מוט ההילוכים על 'חניה' או שסובבתי את ההגה יותר מדי או משהו שטותי שכזה, בכל מקרה אריאל הבין שיש איזה בעיה ובא וחילץ אותי.


לאחר היציאה מהפארק נסענו בדרך מלאת עיקולים לכיוון האוטוסטרדה. מדובר בדרך שעוברת ב-Lassen National Forest.


בשלב מסויים הילדים עברו אלי והיה מאוד נחמד. שיחקנו משחקים שמשפרים אנגלית והזמן עבר בנעימים כשליאת ואריאל נוסעים לפנינו. לאחר כחצי שעה עדידי החלו להרגיש לא כל כך טוב - לחץ באוזניים ומעט בחילה כנראה בשל העיקולים והעובדה שירדנו מגובה של כ-6,000 רגל בצורה די מהירה. אותתי לאריאל וליאת וירדנו לצד הכביש לטפל בעניין.


לאחר שעדידי התאוששה מעט המשכנו בדרכנו כשהעייפות והשעה מתחילים לתת את אותותיהם בכולם.


לאחר שעלינו על האוטוסטרדה (Hwy 5) ראיתי שמצב הדלק שלי מתחיל להיות בכי רע. הסלולארי היה בתיק ולא זמין ולכן ניסיתי מס' פעמים לאותת לאריאל וליאת עד שלקחתי החלטה וירדתי במחלף כדי להיכנס לתחנת דלק. לאחר כמה דקות הסלולארי צלצל - אריאל וליאת ראו שנעלמנו. :-)


אריאל וליאת חזרו אחורה ופגשו אותנו בתחנת הדלק כדי לקבוע את המשך המסלול ביתר פירוט , קרי, איפה נאכל ארוחת ערב.


ירדנו לאחת העיירות בדרך והלכנו לדיינר/מסעדה מקומית לארוחת ערב בסגנון איטלקי. במהלך ההזמנה היה בלבול באחת ההזמנות וביחד עם העייפות הרבה נוצר מצב לא נעים של תסכול ותחושת חוסר אונים. יצאנו משם כשכל מחשבותינו מופנות כלפי ההגעה לנקודות הלינה: אני ונטע ב-The Yreka Third Street Inn ואריאל, ליאת, עדי ונדב בבסט-ווסטרן של Yreka. מכיוון שכך התפצלנו כבר לשתי המכוניות לפי הסדרי הלינה.


לאחר נסיעה ארוכה ומעט משמימה (בכל זאת אוטוסטראדה ועייפות) הגענו ל-Yreka בסביבות 9 בערב כשהכל חשוך וסגור. התפצלנו ואני ונטע התחלנו לחפש אחר ה-Inn לאחר מספר טעויות ניווט קטנות (העיירה פצפונת כך שהטעויות קטנות לפי אותו קנה מידה) הגענו למקום. נטע כנראה סבלה מאותות הג'ט-לג ומגעגועים לסביבה מוכרת ובטוחה והרגישה ממש לא בנוח בעת שהסתובבנו (במכונית) ברחבי העיירה הדי חשוכה.


עם הגיענו למקום נראה היה שהוא שומם וניסינו להתקשר (ההזמנה ותכתובת הדוא"לים הודפסו והיו עמנו) לבעלים. לאחר מספר דקות מורטות עצבים פתחה לנו אישה מבוגרת את הדלת, די סרבה לתת לנו להיכנס, והטיפה לנו על הגעה בשעה כל-כך מאוחרת ומי אתן, מה אתן עושות פה ואני לא מכניסה אתכן. לאחר מספר דקות מתוחות נוספות הגיע הבן שלה מולו התנהלה כל התכתובת בדוא"ל והסביר שאמורים להודיע עם מגיעים מאוחר לB&B כשתשע בערב זה מאוד מאוחר מבחינתם ושהוא מצטער אבל אנו נאלץ למצוא חלופה ללילה.


סיימנו את העניין בהתנצלות משני הצדדים על אי-ההבנה והסכמה שהכסף עבור הלינה לא ייגבה. בשלב זה נטע הייתה בשוק ורק רצתה לצאת מהעיירה. הרמנו טלפון לאריאל וליאת ונסענו באופן מיידי לבסט-ווסטרן בו שהו הממוקם בכניסה לעיירה בסביבה מוארת הכוללת תחנות דלק ורשתות מזון מהיר.


במלון היה חדר קרוב מאוד לחדר של אריאל וליאת והתמקמנו בו בצורה מיידית. נטע הייתה עדיין בשוק ולכן העברנו את הכנת השוקו הלילית למרפסת החדר שלנו כשאריאל מחמם את השוקו על האמגזית. החברה המשפחתית ובמיוחד הזמן עם עדי ונדב עזר לנטע להתאושש והלכנו לישון כשאנו קצת רגועות יותר. מכיוון שבארץ היה כבר בוקר של יום עבודה החלטנו שנטע תדבר עם הבית למחרת בבוקר.

יום רביעי, 21 באוקטובר 2009

היום השלישי - 19.6.2009 - Lassen Volcanic National Park

יום זה הוקדש להרבה נסיעה מכיוון שלוקח בערך 6 שעות הגה להגיע מפאלו אלטו ל-Lassen Volcanic National Park.



מכיוון שכך, כל היום התחיל בשעה די מוקדמת עם אריזה של שתי המכוניות לקראת הנסיעה ל-Lassen Volcanic Ntaional Park. הלינה היום הוזמנה מראש בקמפינג מה שמחייב לארוז גם דברים בהם אני לא מורגלת כמו אוהלים, שקי שינה וגזיה. כמובן שגם אוכל לקחנו בכמות נכבדה.


היה צורך לחלק את הציוד בין שתי המכוניות וכך גם את הילדים. הילדים סירבו להתחלק ולכן הוחלט שלפחות בחלק הראשון של הנסיעה יסעו כולם עם אריאל וליאת. :-)
הנה מפת הנסיעה שלנו:


לארוחת צהריים עצרנו בדרך ב-Denny's. אני מילאתי דלק והצטרפתי לכולם בפנים. המקום היה נחמד ונקי, הילדודס אכלו צ'יפס ואני שתיתי קפה (בלאאא) והזמנתי כדורי פנקייק שהחב'רה עזרו לי לסיים.
המשכנו בדרכנו עליזים ומלאים. :-)

כשעה לפני ההגעה לפארק עדידי חשה ברע ועצרנו בצד להפסקת התאוששות קצרה שלאחריה עברו החבר'ה למכונית שלי.

מעט לפני עמדת הריינג'רים בכניסה לפארק ניתקלנו בנחלון של הפשרת שלגים:
20090620_usa2009_0218


לאחר מספר דקות של התאווררות והנאה מהמים הזורמים (ילידי מדבר שכמונו :-)) המשכנו ונכנסנו לפארק. למרות ההצעה של אריאל להשתמש בכרטיס השנתי שלו ושל ליאת רכשתי כרטיס חדש - אחרי הכל רשות הפארקים של ארה"ב נותנת למבקרים בה כל כך הרבה ששמונים $ אינם מתחילים לכסות את כמות ההנאה אותה שואבים מהפארקים.


מיד לאחר הכניסה הגענו למרכז הריינג'רים ונכנסנו לשם שימוש בשירותים וקבלת הדרכה לגבי מסלולים מומלצים. אני חושבת שנטע הייתה קצת בהלם ראשוני מכך שהכל מתנהל באנגלית ומכך שהדיבור כל כך מהיר.מפי הריינג'רים נודע לנו כי חלק מהשבילים אינם עבירים בשל שלג ולכן קושי רב יותר בהליכה. מכיוון שהגענו בסביבות 15:30 או 16:00 לפארק החלטנו לעשות מסלול אחד שהיציאה אליו קרובה לדרך לקמפינג אותו הזמנו ללילה. המסלול הנבחר היה מסלול Bumpass Hell.

הדרך בתוך הפארק מפותלת ותלולה אך קלה לנהיגה. בצידי הדרך היה שלג והמראות של יער וירוק מאוד מרשימים את מי שמגיע מישראל הדלילה מאוד ביערות בני מאות רבות של שנים.

לאחר הטיפוס הרכוב הגענו לתחילת המסלול ולתצפית יפה על הנוף ההררי המיוער שהפארק מציע:

Bumpass Hell - Start of Trail

view of Lassen NVolcanic National park from Bumpass Hell trail head

לאחר התארגנות קלה - לקיחת מים והצטיידות בבגדים חמים יותר (סווטשרטים וכו') התחלנו את המסלול המושלג.

לאחר כשעה וחצי של הליכה הררית בשלג (מזל שהלכתי לחדר הכושר בתקפה האחרונה) הגענו ליעדנו - Bumpass Hell. זהו למעשה מוקד של פעילות גיאו-תרמית שמראה מעט ממה שמתרחש במעמקי האדמה. מכיוון שכך המקום מלא באדים - הרבה מהם אדי גופרית שבאמת מריחים כמו ביצים סרוחות. בגלל ההליכה למקום בשלג המראה היה אף מרשים יותר - אדים מול השלג והעובדה שהקרקע במקום כה חמה שאינה מכוסה בשלג היו בהחלט מרשימים.

הנה מספר תמונות:
a view from above Bumpass Hell, Lassen Volcanic National Park, CA





20090620_usa2009_0273



Lassen Volcanic National Prk- Bumpass hell



20090620_usa2009_0277


ההליכה בתוך האתר היא על גבי גשרים בלבד וזאת מכיוון שהפעילות הגיאו-טרמית והחומרים המאכלים המשתתפים בה הופכים את האדמה והסלעים לשבריריים.


חזרנו על עקבותינו ואספנו את המכוניות בדרכנו לחניית הלילה שלנו ב-Manzanita Lake. הרוב הגדול (ובמיוחד) הילדים סבלו מנעליים וגרביים ספוגות (באנו מאוד לא מוכנים לשלג!) והנסיעה בוצעה עם חימום לכל אורך הדרך.



הגענו לאתר הלילי שלנו לאחר כ-40 דקות נסיעה ונותר לנו מעט זמן להקים את האוהלים ולהתכונן ללילה. אני ונטע קיבלנו אוהל 'קטן' ואריאל ליאת והילדים היו באוהל הגדול יותר. אריאל גם דאג לנו לשקי שינה ומזרני גומי. מזג האוויר הלך והתקרר ככל שהתקדמה החשכה ואני קיבלתי קורס מזורז במחנאות מנטע, אריאל, עדידי ונדב.תודות לתכנון מוקדם והזמנה מקום הלינה שלנו היה קרוב לשירותים ולמקלחות של אתר הקמפינג מה שמאוד הקל עלינו את ההתארגנות.


לאחר העמדת האוהלים וסידורם הלכו הילדים לקושש עצים לשם הבערת המדורה שלנו. לאחר קבלת טיפ ממחנאי נחמד ומצויד מאוד (קרוון ועצים מוכנים מראש) באתר השכן לקחתי את האוטו לכניסה לאתר הקמפינג והילדים עזרו לי לאסוף עצים רציניים ויבשים יותר. הקפדנו, כמובן, לא לקושש עצים במקומות אסורים או שלא ברור היה לנו לחלוטין שמותר לקושש בהם.אריאל ונטע הבעירו את האש בשעה שליאתי התחילה להכין לנו ארוחת מלכים בתנאי מחנה. בשלב מסויים אריאל וליאת עמלו על ארוחת הערב ונטע עזרה על ידי שסיפקה להם תאורה.

20090620_usa2009_0288


לאחר קידוש כולנו נהננו מסעודת שבת בטבע למרות הצינה. לאחר מעט שיחה וסידורים לפני השינה הלכנו לישון כל אחד באוהלו. עבורי לפחות, זו הייתה הפעם הראשונה מאז מסע השל"ח של כיתה ט' בה ישנתי בקמפינג.

יום חמישי, 25 ביוני 2009

היום השני - ה-18.6.2009

התחלנו את היום בארוחת בוקר משפחתית נעימה. המשכנו להתארגן בזמן שאריאל יצא לעבודה וליאת הקפיצה את הילדודס לקייטנת כדורגל.

יצאנו לטיול בסטנפורד למשך כשעתיים. הגענו למרכז המבקרים וקיבלנו סיכות דש ומפה עם מסלול מומלץ ברחבי הקמפוס. הסתובבנו וצילמנו הרבה תמונות - אחראית הצילום הייתה נטע.

נטע מעוניינת ללמוד בסטנפורד בשלב כלשהו בקרירה האקדמית שלה. אולי אפילו במחלקה זו:
Stanford University 18/06/2009
תמונה מחזית הכנסייה המעוטרת ע"י פסיפס שמכיל למעלה מ-20,000 אבנים:
Stanford University 18/06/2009
התיישבנו עם הסנדביצ'ים שלנו ושתיה שקנינו במקום. אני מים קרים ונטע strawberry smoothy קר ומרענן.

מסטנפורד המשכנו למרכז העיר של פאלו אלטו, מצאנו חניה בחינם לשעתיים והתחלנו להסתובב ב-University Ave. נכנסנו, כמובן, לחנות של אפל, לחנות של Borders, לחנות לציוד אמנות ויצירה (מבחר מדהים אבל כך גם המחירים) ובאופן כללי התרשמנו מהניקיון והאווירה.


חזרנו לבית של אריאל וליאת וקפצנו עם ליאתי לאסוף את הילדים מהקייטנה. עדידי שמחה לסיים את היום בעוד שנדבי היה חייב לסיים את התרגיל האחרון. נורא נחמד לראות את הריכוז והרצינות של נדב. המדריכים (הבריטים) נפרדו לשלום מהילדים מכיוון שמחר לא יבואו לקייטנה אלא יסעו איתנו צפונה במסע משפחתי. :-)


מהקייטנה נסענו לקניות של אוכל ב-Safeway. נטע למדה על בשרה כמה הסופרים בארה"ב קרים וזולים. :-)

מאוחר יותר אריאל חזר מהעבודה ונסענו איתו ועם הילדודס ל-Palo Alto Foothills Park, פארק טבע מקומי מאוד נחמד שהיוו את אפשרות צילום הנוף הראשונה שלי במסע זה. הנה מספר תמונות מוצלחות:
20090619_usa2009_0366
20090619_usa2009_0359
מהפארק חזרנו לבית של אריאל וליאת לארחת ערב נהדרת שהוכנה ע"י ליאת בהיעדרנו.

בערב התחלנו להתארגן למסע של הימים הקרובים שכולל קמפינג (פעם ראשונה שלי) ופארקים. אני ונטע ארזנו מחדש (והשארנו לפחות חלק מהקניות מאחור) בעוד שאריאל וליאת והילדים ארזו מההתחלה.

הילדים עדיין מתרגשים מהמפגש המחודש ולכן לקח להם מעט זמן ללכת לישון ולהירדם.





יום חמישי, 18 ביוני 2009

בדרך לארה"ב וחצי היום הראשון -17.6.2009

יצאנו מהבית בשעה 24:45 כדי להגיע לרכבת של 01:07. כמובן שהגענו לפני הזמן וחיכינו לרכבת שאיחרה במספר דקות. במהלך ההמתנה ראינו את התמונה הבאה:



הכלי המוזר הזה נקרא track grinder והניחוש שלי היה שהוא מנקה באיזושהי צורה את הפסים.

התהליך בשדה התעופה היה קל ולא כואב. היו לנו כשעתיים להעביר בדיוטי אותן העברנו במעט קניות (שוקולד ובושם
שנאסוף בדרך חזרה) ובישיבה על אייס קפה שקנינו במקום וסנדביצ'ים שהבאנו מהבית.

הטיסה לאמסטרדם עברה נחמד מאוד. היו מקומות פנויים אך אנו לא נהנינו מהם. ארוחת הילדים הייתה נחמדה מאוד וכללה יוגורט פירות, סלט פירות וסנדביץ' גבינה צהובה.

באמסטרדם היו לנו שעתיים להעביר - הסיור בדיוטי פרי בדרך למטוס היה מזעזע - המחירים אפילו יותר גבוהים מהדיוטי פרי בישראל וכלל אינם מוצדקים.

חיכינו למטוס ועלינו עליו בזמן. במהלך כל הטיסה חילקו אוכל ו/או שתיה כל שעה וחצי בערך. מה שגרם לכך שכמעט ולא ישנתי. נטע ישנה כמה שעות רצוף ולא יכולתי להעיר אותה.

הנחיתה הייתה כמעט בזמן והתור של אימיגריישן היה ארוך ומיגע. לאחר היציאה מאימיגריישן והמכס הלכנו למעלית כדי להגיע ל-AirTrain איתה ניתן להגיע לאיסוף הרכב מחברת ההשכרה. עם עלייתנו למעלית עפה לי שקית המסמכים שהכילה כמובן את כל הדרכונים ואת רשיון הנהיגה הבינ"ל. למזלנו הרב מאוד על אותה מעלית עלה גם עובד תחזוקה שעזר לנו מאוד וירד במיוחד בשבילנו לפיר המעלית והחזיר לנו את המסמכים.

ה-AirTrain היה נהדר והגענו תוך כמה דקות למרכז חברות ההשכרה שם אספנו את המכונית שלנו - קומפקטית וחמודה. תמונה בהמשך.

הגענו בשלום לאריאל וליאת (לאחר איזה בירבורון קטן ביציאה משדה התעופה) שם קיבלו את פנינו עדי ונדב החמודים שממש רצו החוצה לפגוש אותנו.

נטע נתנה לחבר'ה את המתנות שהתאימו בול ומצאו חן ועשינו סיבוב מסביב לבית.

אריאל הגיע מעט אחרי כן ונסענו איתו ועם הילדודס לחנות לספורט וקמפינג Big5 שם מצאנו וקנינו נעליים במחירי מציאה ממש (Saucony במחיר של $40, ניו-באלאנס מחיר של $30). המשכנו משם ל-Costco לשם קניות של אוכל. לאחר סיבוב קצר בפאלו אלטו בדרך חזרה 'הביתה' הגענו בשלום ואריאל יצא עם כל הילדים לרכיבת אופניים. אני נשארתי ועזרתי כמיטב יכולתי לליאת - פשוט הייתי מחוקה.

לאחר ארוחת ערב נעימה וטעימה דיברנו עם הבתים ואני לפחות, הלכתי לישון.

נרדמתי מיד עם נחיתת ראשי על הכרית. :-)