24.6.2009 - היום השמיני - ארקטה ויוריקה

לאחר היום האינטנסיבי של אתמול היום נלך על יום רגוע שיכלול את שתי ערי החוף Arcata (בה התעוררנו הבוקר) ו-Eureka שתיהן מומלצות ע"פ Lonely Planet.

קמנו והתארגנו בבוקר, ויצאנו למרכז העיר Arcata. מצאנו חניה סמוכה לחנות צורכי אומנות בשם Art Center שנראתה מאוד חמודה. מכיוון שאנו מקדימות את הלו"ז והיום יום רגוע נכנסנו להתעניין.


המקום חמוד ביותר ויצאנו משם עם סט צבעים וגלויות ריקות שייחודו בכך שמדובר בצבעי מים בעפרון. האומנית שתשתמש בו היא נטע כמובן אבל המבחר והאווירה הנעימה בחנות הקטנה הזו הותירו רושם מאוד חיובי ותיקן במעט את הרושם שהשאירה העיירה ששמה לא יוזכר שוב (ראו הפוסט על היום הרביעי).


מחנות צורכי האומנות המשכנו ל-window shopping בחנות חדרי שינה ומוצרי טקסטיל סמוכה. לאחר התרשמות של כמה דקות מהמבחר ומהמחירים החלטנו להמשיך לכיכר עצמה ולראות אם יש מקום שנראה לנו שיוכל לספק את צורכי ארוחת הבוקר שלנו.


הכיכר עצמה מאוד מטופחת אף כי בחלקים ממנה נראה שמסתובבים בני נוער זרוקים אך לא מזיקים (מדובר בבוקר באמצע שבוע לימודים). הנה מספר תמונות מהכיכר:





מבט כללי יותר על הכיכר


אחד הבניינים שצוינו בלונלי פלאנט





לאחר שהסתובבנו והתרשמנו מן הכיכר החלטנו לאכול ב-The Big Blue Cafe שנראה עמוס אך לא צפוף.


ארוחת הבוקר הייתה נהדרת - מנות גדולות וטעימות במחירים סבירים פלוס וכבונוס ישבנו מספיק קרוב לדלפק הקפה כך שיכולנו לראות (ובוודאי שלצלם) את סופרמן:

לאחר ארוחת הבוקר המשכנו להסתובב מעט מסביב לכיכר ומצאנו חנות תכשיטים מזכרות שכללה תצוגה של יצירות פימו קטנות הנעשות על ידי מישהי מקומית. למרות שהיצירות עצמן מאוד מרשימות החלטנו לקנות במקום זאת שרשרת לליאת כאות תודה על האירוח ועל השאלת הבגדים לנטע.

לאחר הקנייה שבנו למכונית ועשינו דרכנו ל-Eurkeka. הייחוד של עיירת חוף זו הוא הבניינים הויקטוריאנים שבה.

לאחר מעט בעיות חניה הגענו והתחלנו להסתובב ולחפש את הבניינים המדוברים. העיירה גדולה יותר, לפחות להרגשתנו מארקטה,  ומעט פחות ידידותית.

הסיור בעיירה הניב את התמונות הבאות:

באופן כללי העיירה הרבה יותר תיירותית ומלאה בבוטיקים ומסעדות 'יוקרתיות' מדי לטעמנו. היא גם לא דומה בכלל לעיירה בסדרה Eureka של ערוץ SyFy שאני אוהבת. :-)


החלטנו לקצר את כל הסיבוב הצפוני ולהגיע חזרה מוקדם מהמתוכנן לאריאל וליאת. אבל לפני כן אנו מעוניינות לעבור במוזיאון 'סנופי' ולשם כך עלינו לעבור כברת דרך.


הדרך לסנטה רוזה עוברת בקלות מלבד החלק הקרוב יותר לעיר בו מתחילים להרגיש את לחץ התנועה כמו גם את הקרבה לעיר הגדולה (סן פרנסיסקו).


בסנטה רוזה עצמה אנו מתחילות לחפש מקום לינה תוך שימוש בטלפון הסלולארי וחיפוש רכוב. המלונות במרכז העיר מעט יקרים לנו ואנו מתרחקות ונכנסות למוטל שנראה מבטיח. לצערנו אין בו אינטרנט ואנו ממשיכות בחיפוש ומוצאות את Santa Rosa Quality Inn & Suites. המחיר סביר בהחלט וכולל ארוחת בוקר ו-WiFi בחדר. 


אנחנו פורקות את המכונית ומנסות קצת לעשות סדר בכל התיקים שלנו ואז אנחנו אוכלות ארוחת ערב (סנדוויצ'ים ופירות) ונחות מול הטלוויזיה.

23.6.2009 - היום השביעי - פארק הרדוודז

התעוררנו ב- Super 8 Crescent City לבוקר שמשי ונחמד. מכיוון שלא השכמנו קום, אחרי הכל אנחנו מקדימות את התוכנית ביום, לא נותרה ארוחת בוקר במלון וזאת למרות שהגענו לפני השעה בה הארוחה מסתיימת.

מכיוון שחזרנו לציוויליזציה ניסיתי בערב הקודם להעלות תמונות ולהמשיך את הבלוג אך תנאי הגלישה במלון היו איטיים ומאוד מתסכלים. לסיכום מלון די יקר יחסית למיקום ולשירות ($93.50 כולל מיסים) ולא מומלץ.

יצאנו מהמלון ושמנו פעמינו לתחנת המידע של פארק הרדוודז הנמצאת בעיר.

הגענו לתחנה בשלום וריינג'רית צעירה ונחמדה הסבירה לי על המקומות המומלצים לביקור בעונה זו. זה מדהים איך הריינג'רים תמיד נחמדים ומלאי התלהבות. זה לא מזיק גם להזכיר שבאים מהמדינה האקזוטית ישראל. :-)


הנה המפה והמקומות המומלצים על גביה.

בהתאם להמלצות החלטנו להתחיל בפארק הרדוודז הצפוני ביותר שהריינג'רית המליצה עליו - Stout Grove. הנסיעה באור יום קלה יותר, נטע עירנית ובסה"כ במצב רוח טוב והגענו לחורשה בזמן סביר. כבר ההגעה לחורשה מרשימה מאוד והנה כמה תמונות מהדרך ומהחורשה עצמה כדי להדגים את העניין:

תמונת אווירה

זו נטע שמדגמנת למרות צינת הבוקר

כפי שניתן לראות נטע כבר מומחית בפינוי גזעי עצים אדירים מן הדרך 

החורשה מאוד נחמדה עם כמה שבילים חמודים וקלים להליכה אבל בשלב מסוים נתקלנו בזבובי/יתושי ענק מאוד לא נעימים. למרות שמזג האוויר היה נעים והמקום היה מאוד יפה החלטנו לא להיאבק בחרקים וחזרנו לאוטו להמשך נסיעה כשהיעד הבא שלנו הוא Tolowa Dunes State Park שם הנוף שונה מאוד מנוף יערות הרדווד.

החניה היא למעשה באיזה שדה לא ברור ולא ממש מסומן וההליכה בפארק גם היא מאוד חופשית. למעשה הלכנו לכיוון החוף בתקווה שיזדמן לנו בטעות לראות זנב לוויתן באופק. ההליכה לא קשה אך נטע התחילה להרגיש לא טוב אז קיצרנו את ביקורנו.

הנה מספר תמונות מפארק מדינה זה:

לאחר מעט התברברות בדרך חזרה מהחוף למכונית הגענו בשלום והמשכנו לכיוון הפארק הבא - Big Tree Wayside.


בדרך עצרנו בנקודת תצפית הנקראת Klamath River Overlook בה צילמנו את התמונות הבאות.

לאחר התאווררות בנקודת התצפית חזרנו למכונית והמשכנו להדרים.


עצרנו לארוחת צהריים במסעדה מול פסל חוטב העצים הגדול והידוע  - לא משהו מיוחד אבל תמיד טוב שיש שירותים נקיים.

ביקרנו ב-Big Tree Wayside והנה ההוכחות:

בסה"כ מדובר בחורשה קטנה עם עצים מאוד מרשימים. ישנו גם מסלול מעגלי קטן (15 דקות הליכה) בתוך החורשה למי שרוצה למתוח רגליים.


מ-Big Tree Wayside המשכנו לכיוון Redwood Creek Trail. הדרך מתפתלת ומד הדלק זוחל ויורד לכיוון האפס. אני מודיעה לנטע שאנו חייבות למלא דלק אך אין תחנה קרובה וככל שהזמן עובר שתינו מתחילות להילחץ אף שאני מנסה להסתיר זאת ולהוות סלע איתן. כשאנו מוצאות תחנת דלק נטע עייפה מההתרגשות ואני נכנסת כדי לשלם וקונה לנו ארטיקים. הארטיקים לא משהו ואנו ממשיכות לסוע. נטע מוותרת על הארטיק שמחליט לקפוץ מלוח המכוונים עליה ומכתים את המכנסיים שליאת השאילה לנטע. אנו ממשיכות ומגיעות ל-Redwood Creek Trail עושות סיור קצרצר - העיקרון כבר מובן לנו, וחוזרות לאוטו.


החלטנו להמשיך לכיוון Fern Canyon. הנסיעה לפארק קלה יחסית.מפאת העייפות  אנו עוצרות בצד לתנומה קלה ולאחר כ-20 דקות ממשיכות בדרכנו. הכניסה לפארק עצמו מעט אתגרית - מדובר בדרך מפותלת ומיוערת (חובה לנהוג עם אורות דלוקים) ויש שני מקומות בהם הרכב אף נדרש לעבור נחלים קטנים. מכיוון שהיינו ביונדאי אקסנט מעברים אלה מעט הלחיצו אותי אך עברנו אותם בשלום. העמדה של השומר ממוקמת ליד חוף הים על גבי מסלול חולי ומישורי.  מעט לאחר העמדה יש מגרש חניה וממנו הליכה קצרה ברגל ל-Fern Canyon. 


מספר תמונות בעזרתה האדיבה של דוגמנית הבית:









הפארק אכן מאוד שונה מהכל הפארקים של עצי הרדווד שראינו במהלך היום אולם ההפתעה הגדולה מחכה לנו בדרך חזרה למכונית כשתשומת ליבנו מופנה לעדר קטן של Elk הרועים להם בשקט למרות כל בני האנוש המתרגשים מסביבם. כמובן שאנו מכבדות את הטריטוריה של איילים אלה אך עדיין מתעכבות ומצלמות/מצטלמות במשך למעלה מרבע שעה. הנה מספר תמונות:













המפגש עם האיילים אושש אותנו ואנו יוצאות מהפארק ושמות פעמינו ל-Patricks Point State Park. הפארק קטן וחמוד ונותן נקודת תצפית נאה על החוף. בפארק שמנו לב למגוון רחב יותר של פרחים. מספר תמונות:

















אנו עוזבות את הפארק ממש עם תחילת השקיעה ובדרך החוצה מספיקות לראות (אך לא לצלם) שפנים/ארנבות החוצים את הכביש.


החלטנו להמשיך דרומה וללון ב-Motel 6, Arcata. יש לנו מפה של גוגל ואני מחליטה להתעקש שאני יודעת איך הגיע גם כשה-GPS מכוון אותנו אחרת ולמרות ההכוונה המאוד נכונה של נטע המסתמכת על שלטי פרסום של המוטל בצד הדרך. כתוצאה מעקשנותי אנו מתברברות במשל חצי שעה נוספת ומגיעות למוטל לאחר נסיעה של שעה וממש עם קרני השמש האחרונות. 


צ'ק-אין קצר כולל רכישת גישה ל-WiFi ואנו מעלות את החפצים שלנו לקומה השנייה ולחדר שלנו. המוטל בסה"כ נקי והצוות עושה כמיטב יכולתו לעזור בכל בעיה. אני הולכת להוציא כסף בעוד שנטע נשארת בחדר להתקלח ולהתקשר הביתה. לאחר הסידורים הראשוניים אנו הולכות לסופר ולמסעדה גם בכדי לפרוט את הכסף לשם הפעלת מכונת כביסה ומייבש.


הקניות בסופר מאוד שונות - המבחר קטן יותר ממה שראינו בפאלו-אלטו והסופר עצמו נראה קצת יותר ישן. בגלל השעה הכל די שומם ואנו נכנסות למסעדה מקומית ואוכלות ארוחת ערב ממש לא מרשימה. נטע לוקחת אומלט צ'דר ואני לוקחת איזה פסטה. הסלטים ממש עלובים אך הצוות מאוד נחמד ואנו מצליחות להירגע מעט מהיום הארוך שעבר עלינו.


בחזרה בחדר אני מעבירה תמונות מהמצלמה למחשב ומריצה גיבוי בשעה שאני יורדת למטה להעמיד כביסה. יש תור למכונות משום שחלקן לא עובדות ואני לא מעוניינת להשאיר את נטע לבד בחדר כך שאני עושה התעמלות ועולה ויורדת מספר פעמים עד שהכביסה עשויה. נטע נרדמת (גיליתי במהלך הנסיעה שהיא מאוד משקיעה ורצינית בנוגע לצמיחה לגובה :-)) ואני דואגת להוציא ולקפל את הכביסה, קצת רואה טלוויזיה והולכת לישון.


*הערה חשובה: לאחר תשלום כניסה בפארק המדינה (state park) הראשון הכניסה חופשית כל פארקי המדינה באותו יום. פשוט מצמידים את סרט הקופה לשמשת המכונית ועוצרים לבדיקה בכניסה לפארקים הבאים.