יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

22.6.2009 - היום השישי - קרייטר לייק והלאה

קמנו לבוקר שמשי ויפה בעיירה לא ציורית אך חביבה. חזרנו לדיינר של אתמול בערב לארוחת הבוקר שלנו - אני נהנתי מפרנץ' טוסט ונטע נהנתה מוופל. החלטנו להצטייד במעט אוכל וכלים חד פעמיים לפני שנמשיך בדרכנו ונכנסנו לסופר מקומי. נטע קנתה בנוסף משקה בשם Arizona Green Tea בפחית פשוט על סמך העיצוב (מראה יפני) ונכנסנו לאוטו לכיוון קרייטר לייק.

הדרך אינה ארוכה במיוחד ואנו כבר רגילות, או לפחות יותר רגילות, למרחקים האמריקאים. אנו מקשיבות לרדיו ונהנות אף כי מרגישים בשוני מאוד גדול מבחינת הלהיטים האמריקאים לעומת הלהיטים האירופאיים בארץ.

הנוף הררי ומיוער וברגע שיוצאים מה'עיר' התנועה די דלילה.

אנו מגיעות לכניסה הדרומית ונכנסות למרכז המבקרים. בשונה מפארק לאסן נראה כי רוב העיסוק במרכז מבקרים זה הוא מכירה של מפות, גלויות ומזכרות שונות מהפארק. מכיוון שהייתה סערת שלגים חצי מהכביש הטבעתי הסובב את האגם סגור.

אנו יוצאות ממרכז המבקרים ושמות פעמינו לכביש הטבעתי בכיוון מערב. הכביש מפונה אך בצדדים ניתן לראות הרבה שלג והאוויר קר ואף קר מאוד. אנו מאוד שמחות על קניית הסווטשירט בוולמארט המקל במעט על נטע.

לאחר מעט טיפוס בדרך מעוקלת מתגלה לנו הנוף לשמו הגענו. האמריקאים מסודרים מאוד ומיד כשמתגלה נוף מתגלה גם עמדת תצפית מסודרת המאפשרת לעצור את הרכב ולהתפעל. אנו יוצאות מהרכב ומתחילות לצלם. האוויר קר ומדי פעם נושבת רוח מקפיאה.

הנה מספר תמונות מנקודת הנוף הראשונה:

Crater Lake National Park June 2009

נראה שזה מקום שאי אפשר שלא לצלם בצורה שתוציא תגובה של ואוו מהצופה ועדיין הצילום אינו מעביר את תחושת ההתפעלות של העומדים (או עומדות) במקום.
מצידו השני של הכביש הנוף קצת פחות מרשים אבל קר באותה מידה:
Crater Lake National Park - snowed vista

אנו ממשיכות את הנסיעה בכביש הטבעתי ועוצרות בכל נקודת תצפית כדי להתפעל מהנוף ולצלם. מתפתח נוהל לפיו אנו יוצאות בזריזות מהמכונית כשהמצלמה מוכנה ואף דולקת, זזות במהירות לכיוון התצפית, מצלמות וחוזרות למכונית עם הפעלה של החימום במידה המירבית בכדי להפשיר עד הקפיצה הבאה החוצה.

בדרך אנו רואות הרבה מכוניות ממדינות שונות בארה"ב - אוסף הרבה יותר נרחב של מדינות מהאוסף שנצפה על ידינו בפארק לאסן.

מספר תמונות מקרייטר לייק:


Crater Lake - the island


Crater Lake - the island

Crater Lake near the island - taken with telephoto lens

20090622_usa2009_0742נטע כשקרייטר לייק משמש לה תפאורה


Crater Lake Snowy Bankהצד השני של האגם אליו לא ניתן היה להגיע (הלבן בתחתית התמונה הוא שלג בצד 'שלנו' של האגם)

Crater Lake as sceneryהתמונה המקצועית ביותר של היום :-).


לאחר סיום המסלול האפשרי בקרייטר לייק אנו עושות פניית פרסה ונוסעות בחזרה לכיוון הכניסה לפארק.
ביציאה מהפארק אנו מכוונות לבקתה בה אנו אמורות לישון בלילה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Imnaha_Guard_Statio

אנו מתבלבלות בדרך ועושות עוד פניית פרסה (מוטיב חוזר בטיול שלנו) ומגיעות לעיירה Prospect. שם אנו עוצרות בסניף הדואר המקומי לשם קבלת הוראות מדויקות לבקתה. האישה בדואר מאוד נחמדה ומספקת פרטים על הדרך לבקתה (כולל שרטוט מפה), על חנות מכולת בדרך ומוכרת לנטע בולים של משפחת סימפסון.
אנו ממשיכות בדרך לבקתה ועוצרות לקנות מעט אוכל - פסטה, בצל, פלפל, שימורי עגבניות וחלב לקפה של המכורה בינינו. המקום מאוד קטן ומזכיר מכולות של פעם בארץ - אין כמעט פרסומות ובהשוואה לפלסטיות והסטריליות של הסופרים בהם היינו המקום נראה עזוב. כולם מאוד נחמדים ועוזרים לנו למצוא את שאנחנו מחפשות.
הדרך לבקתה עוברת בדרך כפרית אמתית של נתיב וחצי המשמש את שני כיווני התנועה, היא מפותלת ומיוערת ברובה ולכן הנסיעה די איטית. אנו יורדות לדרך החצץ המובילה לשטח הקמפינג הצמוד לבקתה ונוסעות כברת דרך. בדרך אנו רואות צבי (אך לא מספיקות לצלם) והרבה מאוד פרפרים.
כשאנו סופסוף מגיעות לבקתה אני מגלה ששכחתי לאשר את ההשכרה 3 ימים לפני המועד ושאיסוף המפתח אפשרי מעמדת ה-State Park הנמצאת ליד הצומת בכניסה לעיירה. אנו עושות פניית פרסה ואני מנסה לנסוע במהירות האפשרית לעמדת הריינג'רים לפני שסוגרים (בשעה 16:00).
לצערנו לא הספקנו להגיע לעמדה בזמן ולא היתה אפשרות לקחת מפתח. אנו מחליטות לחזור ל-Prospect לדיינר לאכול ולהחליט מה לעשות. בדיינר אומרים לנו שבספרייה (על אותו רחוב מרחק של כמאה מטרים מהדיינר) יש אינטרנט ואפילו גישת WiFi מכיוון שהספרייה כבר סגורה. אנו נוסעות לשם ומתכננות בעזרת המחשב וה-WiFi את המשך הנסיעה. נופלת ההחלטה להמשיך הלאה ל-Grants Pass ולהקדים את הלו"ז ביום. אם נהיה עייפות נעצור ונישן בדרך.
כדי לשפר את ההרגשה אנו נכנסות לדיינר - כדי להתאושש מהאכזבה של הלינה ולאכול ארוחת צהריים מאוד מאוחרת. ה'דיינר' אינו טיפוסי למה שרואים בטלוויזיה ולכאלה שנתקלנו בהם במקומות אחרים. מדובר ב: Prospect Cafe & Trophy Room. הקירות עשויים או מחופים עץ, ישנן מזכרות ציד שונות (לשמחתנו לא הרבה ראשים) והמקומיים יוצאים ונכנסים כשנראה שכולם מכירים את כולם. המקום כל כך קטן וכפרי שאין להם אתר אינטרנט. :-)
נטע אכלה אומלט גבינה וירקות ונהנתה והתרעננו עם משקאות קלים. השארנו טיפ נדיב בשל היות המקום ידידותי כל כך והעזרה שניתנה לנו קודם.
יצאנו והחלנו לנסוע לכיוון Grants Pass, יש לנו הזמנה למוטל ליום הבא ואנו מתכווננות להגיע לאותו מקום פשוט בהקדמה של יום.




יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

21.6.2009 - היום החמישי - Yreka, McCloud Falls והתקדמות לכיוון Crater Lake

היום נפתח בקימה רגועה יחסית בבסט-ווסטרן ב-Yreka.

אכלנו ארוחת בוקר במלון (מאוד נחמד: קורנפלקסים, שתיה חמה וקרה, יוגורטים וכו') ולאחר אריזה יצאנו ברגל להסתובב בעיר. נטע לא מתה על הרעיון אבל באור יום השד קצת פחות נורא.

לצערי התברר שהפסדנו את חגיגות יום השנה להקמת העיר מה שהיה למעשה מטרת ההגעה שלנו לנקודה זו אתמול בערב. נראה שהזיזו את יום החגיגות ולא התעדכנתי מיד לפני היציאה לארה"ב. החגיגות אמורות היו לכלול שיחזור של ימי הבהלה לזהב כולל לבוש וקרבות אקדחים. :-(

לא נורא, העיר עדיין נחשבת לפנינה של ארכיטקטורה מהתקופה הויקטוריאנית ובגלל שהיא כל-כך קטנה אפשר בכיף לסייר ולהתרשם ברגל. סיכמנו על סיבוב של שעה, שעה וחצי ואז יציאה לכיוון Mount Shasta כדי לקרב את אריאל, ליאת, עדי ונדב קצת דרומה לכיוון הבית ולאפשר לכולנו עוד זמן בילוי משותף בטבע.

העיירה, באמת מאוד נחמדה אך ניכר שזו עיירה קטנה ולא מתויירת - הסתובבנו ביום ראשון בבוקר בשעה 10:00 והרחובות היו שוממים לחלוטין.

הנה מקבץ תמונות המשקף, בעיניי, את העיירה.

20090621_usa2009_0192
20090621_usa2009_019420090621_usa2009_0195
20090621_usa2009_0197
20090621_usa2009_0202
20090621_usa2009_0210
20090621_usa2009_0211
20090621_usa2009_0213
ותמונה בשביל סבא חובב הרכבים הישנים:20090621_usa2009_0207

לאחר סיום הסיור בעיירה עלינו למכוניות ושמנו פעמינו ל-Mount Shasta למשרד מידע לבדוק מה ניתן לעשות במספר השעות שנותרו לנו עד שליאת, אריאל, עדי ונדב צריכים להתחיל את דרכם חזרה לפאלו-אלטו לקראת השבוע החדש.

במאונט שסטה הסתובבנו מעט בעיר בעוד שאריאל הלך למשרד המידע ואז הצטיידנו בשתייה חמה (שוקו על בסיס מים בלבד, יאק!) ויצאנו לכיוון McCloud Falls.

מכיוון שהתכנון המקורי ליום הקודם כלל מעבר אפשרי ב-MacArthur-Burney Falls חשבתי שאולי נגיע לשם אבל זה היה מאריך את הדרך בכ-40 דקות לכל כיוון - זמן שלא עמד לרשותנו.

הגענו למפלים והנה מספר תמונות:

20090622_usa2009_0097
20090622_usa2009_0101
20090622_usa2009_0102
התיישבנו ונהנו מבראנץ':
20090622_usa2009_0111

המקום מלא במטיילים ודייגים הממשיכים מנקודה זו, הנקודה הכי נמוכה של המפלים למעלה שם ככל הנראה הדגה מרשימה יותר.

לאחר כמה זמן בו התרשמנו מהמפלים ומהטבע התחלנו את תהליך הפרידה שכלל העברה של ציוד בין מכוניות, חלוקה מחדש של האוכל (שימורים, לחם ופירות) ותרומת בגדים לנטע הקפואה מאריאל (מעיל שנראה בתמונות) ומליאת (מכנסיים שיראו בהמשך).

הפרידה הייתה לא קלה - מפה זה רק שתינו ונראה היה שעננות קלה מתחילה לכסות את השמש. :-)

מכיוון שהיום תוכנן בתחילה ל-Yreka וראינו רק את המפלים התחתונים ביותר (ממש צמודים למגרש החניה) החלטנו, נטע ואני, להמשיך וללכת לאורך הנחל לעבר המפלים הגבוהים יותר.

מדובר בהליכה מוצלת במדרון מאוד מדורג עם ליווי תמידי של זרם המים. חיות אין כל כך בגלל ריבוי האנשים, אולם נראה לשפרפרים לא איכפת שחולקים איתם את השביל.

20090622_usa2009_0117


לאחר כחצי שעת הליכה איטית ורגועה הגענו למפלים הבינוניים:
נטע על רקע המפלים
20090622_usa2009_0119

בנקודה זו כבר נפגשנו עם הרבה מטיילים אחרים והתחרות על עמדת הדיגמון הייתה קשה. :-)

נטע התחילה להרגיש ברע והחלטנו לוותר על המשך ההליכה לכיוון המפלים העליונים ולחזור במקום זאת למכונית.

לאחר התאוששות קלה במכונית החלטנו לשים פעמנו צפונה לכיוון Yreka לשם קניות בוולמארט שראינו מוקדם יותר מהכביש הראשי. למעשה לערב זה אין לנו לינה מוזמנת (ראו פוסט לגבי ה-20.6.2009 לשם הבהרה) וחשבנו שבמקרה הרע ביותר נחזור לבסט-ווסטרן במקום ונישן שם לילה נוסף.

במהלך הדרך ל-Yreka והקניות בוולמארט נטע המשיכה להרגיש לא כל-כך טוב וסירבה להיכנס לעיר ולישון בקרבתה. זה הגיע לכך שנטע נשברה והתחילה לבכות - מאוד לא טיפוסי לנטע שלנו.

ניסיתי להרגיע את נטע והבטחתי שלא נישן בעיירה 'ששמה לא יוזכר'. יצאנו במהירות האפשרית מוולמארט (בין השאר לנטע היה מאוד קר) ונכנסו לאוטו בדרך ל-anywhere but here.

נטע נרדמה די מהר באוטו ואני, מן הסתם המשכתי לנהוג. מכיוון שהתכנון היה לצאת מחר לכיוון Crater Lake החלטתי לקצר טווחים ובהתייעצות עם המפות (יש לנו את ה-GPS של אריאל וליאת אבל הוא בתיק ולא למדתי עדיין להשתמש בו) החלטתי ליסוע לכיוון Medford ומשם לקחת את כביש 62 הנקרא גם Crater Lake Hwy. המסלול הוא למעשה המסלול שתוכנן לנו למחר כך שקיצור הטווחים אמור להיות משמעותי.

הנסיעה על Hwy 5 עברה ללא אירועים מיוחדים. הכניסה לאורגון היתה מאוד יפה וכללה טיפוס גבוה וחציית רכס הרים. הנוף ירוק מכל עבר ומלא עצים ומים.

לאחר הירידה ל- Hwy 62 נתקלנו בתנועה ערה באיזור נמל התעופה של Medford אותו מקיפים בנסיעה בדרך זו. לאחר מכן הנוף משתנה לנוף כפרי ולמרות שיש תנועה ההרגשה היא של עולם נפרד מהאוטוסטרדה הראשית (Hwy5).

נטע התעוררה עוד כשהיינו על הכביש הראשי ועזרה לנווט את תחילת כביש 62 שהיה קצת מלחיץ יותר בגלל התנועה ודלילות שלטי ההכוונה בתוך וליד Medford.

התחלנו לחפש מקום לינה ללילה כשהקו המנחה הוא רק לא משהו שיכול להזכיר את 'העיר ששמה לא יוזכר עוד'. :-)

לקראת השקיעה הגענו לעיירה מאוד נחמדה בשם Shady Cove והפור נפל על Maple Leaf Motel.
המוטל מאוד נחמד. יש מקרר קטן ומצוין בחדר כמו גם מיקרוגל. חדר האמבטיה מאוד נחמד ונקי והבעלים/איש הצוות היה מאוד נחמד.המחיר ללילה (כולל מס) $71.5. כשעשינו את הצ'ק-אין נודע לנו שערב לפני כן עברה על Crater Lake סופת שלגים (blizzard).

החלטנו להתפנק ולמרות שהיו לנו מצרכים, לצאת ולאכול ארוחת ערב. אך דבר ראשון, נטע הייתה חייבת לדבר עם הבית וספציפית עם אמא. בשעה שנטע דיברה עם הבית אני הכנסתי את כל הפקלאות פנימה. לאחר מקלחות והתאוששות החלטנו לצאת ל'עיר'. משכתי מעט מזומן מספומט של Bank of America והמשכנו לכיוון המכבסה המקומית. המכבסה צמודה לדיינר קטן כך שהעמדנו כביסה והלכנו לפנק את עצמנו במילק שייק.

המילקשייק היה נהדר אך הכביסה והייבוש לקחו זמן רב כך שהספקנו לשחק קצת ביליארד (שולחן במכבסה), לקשקש ולהחליט שמכיוון שהתקדמנו כל כך נוכל לקום מאוחר למחרת.

בגמר הכביסה הלכנו לישון בכיף בחדרנו החמוד.