יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

היום הרביעי - 20.6.09 - Lassen Volcanic National Park והלאה

Lassלאחר לילה צונן עד צונן מאוד התעוררנו מי בשבע ומי בשבע וחצי והחלנו להתארגן לקראת יום נוסף בפארק לאסן.
מהמידע שקיבלנו מהריינג'רים בכניסה לפארק ידענו שבשעה 9:00 יש פעילות לילדים באמפיתאטרון קטן הסמוך לאתר המחנה שלנו.


בעת ההתארגנות לארוחת הבוקר אני ונטע הלכנו לחנות 'המכולת' השכונתית ורכשנו מעט פינוקים כדי להודות לאריאל וליאת על ההשקעה והמאמץ. לאריאל קנינו חטיף נטול גלוטן שדי שימח אותו. :-)


את השהות בחנות ניצלנו גם לשיחות עם הארץ. נטע עדיין מתרגלת להפרשי השעות מצד זה של הגלובוס ואני חושבת שמצא חן בעיניה לאחל ערב טוב בשעה 7:30 בבוקר במיוחד ששירה צריכה לצאת לביה"ס.


לאחר סיום התארגנות הבוקר צעדנו ברגל לאתר ההדרכה ונהנינו ממופע של שתי ריינג'ריות, אחת מנוסה ואחת צעירה בהכשרה, שלימדו אותנו על ציפורים ולקחו אותנו לסיור לחוף אגם Manzanita כדי שנוכל לתרגל ולראות בשטח את מה שלמדנו. נטע בסה"כ מסתדרת עם האנגלית ולמדה הבוקר מונחים חדשים כמו beak ו-bill.


הנה מספר תמונות מההדרכה והסיור:


מבט על ה'כיתה'Lassen Volcanic Park Ranger's Activity הדרכת ריינג'רים בפארק לאסן




הריינג'ריות שלנוLassen Volcanic Park Ranger's Activity הדרכת ריינג'רים בפארק לאסן




עובדים בצוותאנטע, עדי ונדב עובדים ביחד להשלים את המשימה


20090620_usa2009_0304




20090620_usa2009_0312
לקראת סוף הסיור הבחנו בזוג המשייט על האגם בקיאקים. אריאל פיתח איתם שיחה והסתבר כי הם דייגים, אולם מכיוון שמדובר בפארק לאומי זהו באמת דייג לשם הספורט מכיוון שהם מחויבים להשליך בחזרה לאגם כל דג העולה בחכתם.


חזרנו לאמפיתאטרון וסיימנו את ההדרכה, הילדים קיבלו חתימה בחוברת הפעילויות של הפארק וקיבלו על עצמם משימה - להשלים את כל הפעילויות הנדרשות בכדי להשיג סיכת ריינג'ר!


לאחר התארגנות קלה (רוב הדברים נארזו לפני ההדרכה) עשינו את דרכנו ל- Devastated Area Interpretive Trail המספק תצפיות והסברים על מהלך ותוצאות ההתפרצויות הגעשיות של Lassen Peak בין 1915 ו-1917. השביל קצר וקל מאוד להליכה. הילדים שיתפו פעולה והיו מאוד נחמדים, הם גם השתמשו בלוחות ההדרכה של השביל וב'עיתון' של הפארק כדי להמשיך ולבצע את המשימות בחוברת המשימות שלהם. הם היו כל כך רציניים בעניין שאפילו התעורר ויכוח האם ניתן להעתיק או שמישהו עלול להיפסל ולא לקבל את התג שלו אם יעתיקו. :-)


הנה מספר תמונות:


מראה פסגת לאסן מפתח ה-Devastated Area Interpretive Trail
20090620_usa2009_0323


החבר'ה על boulder שהועף והתגלגל מפסגת לאסן בעת ההתפרצות20090620_usa2009_0327


ולשם ההמחשה הנה אריאל לפני הטיפוס על ה-boulder:20090620_usa2009_0326
לאחר סיום המסלול וארוחה קלה ומהנה המשכנו כשמטרתנו לעשות טיול באחד משבילי הפארק. הפור נפל ובשל הקירבה נבחר Echo Lake Trail.


נדב דאג לפנות לנו את הדרך
20090621_usa2009_0123




ההליכה היא ביער הררי וכוללת די הרבה עליות הדרגתיות. בין שאר הדברים שראינו וחווינו היו:
20090621_usa2009_0127


20090621_usa2009_0128


וכולם ביחד בודקים את איכות האוויר על הגזע:
20090621_usa2009_0130


20090621_usa2009_0131
ואז כל אחד בתורו קצת ישב ונח:


20090621_usa2009_013620090621_usa2009_013820090621_usa2009_0139

לאחר כשעה וחצי של הליכה ומפגש עם כמה טיילים שהיו בדרכם חזרה החלטנו שהספיק לנו ואנחנו חוזרים לתחילת השביל ומשם יוצאים מהפארק.


לאחר הפסקת צהריים קצרה (סנדביצ'ים ופירות שהוכנו מבעוד מועד) והליכה (קצרה יותר ובירידה) חזרנו לתחילת השביל ושכנענו את נדב לא להחזיר את הגזעים למקומם וזאת לטובת המטיילים הבאים. :-)


עשינו דרכנו ליציאה מהפארק ולתחנת שומרי הפארק שלידה - הפעם זו הייתה תחנת הריינג'רים הצמודה ל-Loomis Museum (לומיס היה מתושבי האיזור שתיעדו את ההתפרצות הגעשית ואח"כ נאבקו להקמת הפארק) בצדו הצפון מזרחי של הפארק כשיום מוקדם יותר נכנס דרך תחנת Kohm Yah-mah-nee בקצה הדרום מערבי של הפארק.
הנה קישור למפת הפארק למעוניינים: Lassen Volcanic National Park Map (ותודה לרשות הפארקים הלאומיים של ארה"ב)


בתחנת הריינג'רים עצרנו להפסקת שירותים ורענון של אחה"צ, ביקרנו במוזיאון וכמובן - הילדים מסרו את חוברות העבודה המלאות וקיבלו תעודה ותג המציינים שהם שומרי פארק צעירים של פארק לאסן.


לפנינו דרך ארוכה לנקודה הבאה שלנו התוכנית הראשונית כללה ביקור ביריד המחוזי ב-Anderson אולם מפאת השעה המאוחרת הוחלט לוותר על העניין ולחתוך ישירות לכיוון נקודת הלינה - העיר Yreka. אנו צריכים לעבור כ-180 מיילים שחלקם אינו באוטוסטרדה.


אריאל ליאת והילדים עולים לרכבם ואני עולה לרכבי ולא מצליחה להתניע. :-( היה לי מאוד מוזר למרות שלא באמת נלחצתי - התנחמתי עד מאוד בעובדה שהייתי בחניה הומת אדם של תחנת הריינג'רים ושאריאל וליאת 'המקומיים' לצידי. כנראה שלא שמתי את מוט ההילוכים על 'חניה' או שסובבתי את ההגה יותר מדי או משהו שטותי שכזה, בכל מקרה אריאל הבין שיש איזה בעיה ובא וחילץ אותי.


לאחר היציאה מהפארק נסענו בדרך מלאת עיקולים לכיוון האוטוסטרדה. מדובר בדרך שעוברת ב-Lassen National Forest.


בשלב מסויים הילדים עברו אלי והיה מאוד נחמד. שיחקנו משחקים שמשפרים אנגלית והזמן עבר בנעימים כשליאת ואריאל נוסעים לפנינו. לאחר כחצי שעה עדידי החלו להרגיש לא כל כך טוב - לחץ באוזניים ומעט בחילה כנראה בשל העיקולים והעובדה שירדנו מגובה של כ-6,000 רגל בצורה די מהירה. אותתי לאריאל וליאת וירדנו לצד הכביש לטפל בעניין.


לאחר שעדידי התאוששה מעט המשכנו בדרכנו כשהעייפות והשעה מתחילים לתת את אותותיהם בכולם.


לאחר שעלינו על האוטוסטרדה (Hwy 5) ראיתי שמצב הדלק שלי מתחיל להיות בכי רע. הסלולארי היה בתיק ולא זמין ולכן ניסיתי מס' פעמים לאותת לאריאל וליאת עד שלקחתי החלטה וירדתי במחלף כדי להיכנס לתחנת דלק. לאחר כמה דקות הסלולארי צלצל - אריאל וליאת ראו שנעלמנו. :-)


אריאל וליאת חזרו אחורה ופגשו אותנו בתחנת הדלק כדי לקבוע את המשך המסלול ביתר פירוט , קרי, איפה נאכל ארוחת ערב.


ירדנו לאחת העיירות בדרך והלכנו לדיינר/מסעדה מקומית לארוחת ערב בסגנון איטלקי. במהלך ההזמנה היה בלבול באחת ההזמנות וביחד עם העייפות הרבה נוצר מצב לא נעים של תסכול ותחושת חוסר אונים. יצאנו משם כשכל מחשבותינו מופנות כלפי ההגעה לנקודות הלינה: אני ונטע ב-The Yreka Third Street Inn ואריאל, ליאת, עדי ונדב בבסט-ווסטרן של Yreka. מכיוון שכך התפצלנו כבר לשתי המכוניות לפי הסדרי הלינה.


לאחר נסיעה ארוכה ומעט משמימה (בכל זאת אוטוסטראדה ועייפות) הגענו ל-Yreka בסביבות 9 בערב כשהכל חשוך וסגור. התפצלנו ואני ונטע התחלנו לחפש אחר ה-Inn לאחר מספר טעויות ניווט קטנות (העיירה פצפונת כך שהטעויות קטנות לפי אותו קנה מידה) הגענו למקום. נטע כנראה סבלה מאותות הג'ט-לג ומגעגועים לסביבה מוכרת ובטוחה והרגישה ממש לא בנוח בעת שהסתובבנו (במכונית) ברחבי העיירה הדי חשוכה.


עם הגיענו למקום נראה היה שהוא שומם וניסינו להתקשר (ההזמנה ותכתובת הדוא"לים הודפסו והיו עמנו) לבעלים. לאחר מספר דקות מורטות עצבים פתחה לנו אישה מבוגרת את הדלת, די סרבה לתת לנו להיכנס, והטיפה לנו על הגעה בשעה כל-כך מאוחרת ומי אתן, מה אתן עושות פה ואני לא מכניסה אתכן. לאחר מספר דקות מתוחות נוספות הגיע הבן שלה מולו התנהלה כל התכתובת בדוא"ל והסביר שאמורים להודיע עם מגיעים מאוחר לB&B כשתשע בערב זה מאוד מאוחר מבחינתם ושהוא מצטער אבל אנו נאלץ למצוא חלופה ללילה.


סיימנו את העניין בהתנצלות משני הצדדים על אי-ההבנה והסכמה שהכסף עבור הלינה לא ייגבה. בשלב זה נטע הייתה בשוק ורק רצתה לצאת מהעיירה. הרמנו טלפון לאריאל וליאת ונסענו באופן מיידי לבסט-ווסטרן בו שהו הממוקם בכניסה לעיירה בסביבה מוארת הכוללת תחנות דלק ורשתות מזון מהיר.


במלון היה חדר קרוב מאוד לחדר של אריאל וליאת והתמקמנו בו בצורה מיידית. נטע הייתה עדיין בשוק ולכן העברנו את הכנת השוקו הלילית למרפסת החדר שלנו כשאריאל מחמם את השוקו על האמגזית. החברה המשפחתית ובמיוחד הזמן עם עדי ונדב עזר לנטע להתאושש והלכנו לישון כשאנו קצת רגועות יותר. מכיוון שבארץ היה כבר בוקר של יום עבודה החלטנו שנטע תדבר עם הבית למחרת בבוקר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה