המשכנו בדרכנו עליזים ומלאים. :-)
כשעה לפני ההגעה לפארק עדידי חשה ברע ועצרנו בצד להפסקת התאוששות קצרה שלאחריה עברו החבר'ה למכונית שלי.
מעט לפני עמדת הריינג'רים בכניסה לפארק ניתקלנו בנחלון של הפשרת שלגים:
הדרך בתוך הפארק מפותלת ותלולה אך קלה לנהיגה. בצידי הדרך היה שלג והמראות של יער וירוק מאוד מרשימים את מי שמגיע מישראל הדלילה מאוד ביערות בני מאות רבות של שנים.
לאחר הטיפוס הרכוב הגענו לתחילת המסלול ולתצפית יפה על הנוף ההררי המיוער שהפארק מציע:
לאחר התארגנות קלה - לקיחת מים והצטיידות בבגדים חמים יותר (סווטשרטים וכו') התחלנו את המסלול המושלג.
לאחר כשעה וחצי של הליכה הררית בשלג (מזל שהלכתי לחדר הכושר בתקפה האחרונה) הגענו ליעדנו - Bumpass Hell. זהו למעשה מוקד של פעילות גיאו-תרמית שמראה מעט ממה שמתרחש במעמקי האדמה. מכיוון שכך המקום מלא באדים - הרבה מהם אדי גופרית שבאמת מריחים כמו ביצים סרוחות. בגלל ההליכה למקום בשלג המראה היה אף מרשים יותר - אדים מול השלג והעובדה שהקרקע במקום כה חמה שאינה מכוסה בשלג היו בהחלט מרשימים.
הנה מספר תמונות:
ההליכה בתוך האתר היא על גבי גשרים בלבד וזאת מכיוון שהפעילות הגיאו-טרמית והחומרים המאכלים המשתתפים בה הופכים את האדמה והסלעים לשבריריים.
חזרנו על עקבותינו ואספנו את המכוניות בדרכנו לחניית הלילה שלנו ב-Manzanita Lake. הרוב הגדול (ובמיוחד) הילדים סבלו מנעליים וגרביים ספוגות (באנו מאוד לא מוכנים לשלג!) והנסיעה בוצעה עם חימום לכל אורך הדרך.
הגענו לאתר הלילי שלנו לאחר כ-40 דקות נסיעה ונותר לנו מעט זמן להקים את האוהלים ולהתכונן ללילה. אני ונטע קיבלנו אוהל 'קטן' ואריאל ליאת והילדים היו באוהל הגדול יותר. אריאל גם דאג לנו לשקי שינה ומזרני גומי. מזג האוויר הלך והתקרר ככל שהתקדמה החשכה ואני קיבלתי קורס מזורז במחנאות מנטע, אריאל, עדידי ונדב.תודות לתכנון מוקדם והזמנה מקום הלינה שלנו היה קרוב לשירותים ולמקלחות של אתר הקמפינג מה שמאוד הקל עלינו את ההתארגנות.
לאחר העמדת האוהלים וסידורם הלכו הילדים לקושש עצים לשם הבערת המדורה שלנו. לאחר קבלת טיפ ממחנאי נחמד ומצויד מאוד (קרוון ועצים מוכנים מראש) באתר השכן לקחתי את האוטו לכניסה לאתר הקמפינג והילדים עזרו לי לאסוף עצים רציניים ויבשים יותר. הקפדנו, כמובן, לא לקושש עצים במקומות אסורים או שלא ברור היה לנו לחלוטין שמותר לקושש בהם.אריאל ונטע הבעירו את האש בשעה שליאתי התחילה להכין לנו ארוחת מלכים בתנאי מחנה. בשלב מסויים אריאל וליאת עמלו על ארוחת הערב ונטע עזרה על ידי שסיפקה להם תאורה.
לאחר קידוש כולנו נהננו מסעודת שבת בטבע למרות הצינה. לאחר מעט שיחה וסידורים לפני השינה הלכנו לישון כל אחד באוהלו. עבורי לפחות, זו הייתה הפעם הראשונה מאז מסע השל"ח של כיתה ט' בה ישנתי בקמפינג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה