יום רביעי, 21 באוקטובר 2009

היום השלישי - 19.6.2009 - Lassen Volcanic National Park

יום זה הוקדש להרבה נסיעה מכיוון שלוקח בערך 6 שעות הגה להגיע מפאלו אלטו ל-Lassen Volcanic National Park.



מכיוון שכך, כל היום התחיל בשעה די מוקדמת עם אריזה של שתי המכוניות לקראת הנסיעה ל-Lassen Volcanic Ntaional Park. הלינה היום הוזמנה מראש בקמפינג מה שמחייב לארוז גם דברים בהם אני לא מורגלת כמו אוהלים, שקי שינה וגזיה. כמובן שגם אוכל לקחנו בכמות נכבדה.


היה צורך לחלק את הציוד בין שתי המכוניות וכך גם את הילדים. הילדים סירבו להתחלק ולכן הוחלט שלפחות בחלק הראשון של הנסיעה יסעו כולם עם אריאל וליאת. :-)
הנה מפת הנסיעה שלנו:


לארוחת צהריים עצרנו בדרך ב-Denny's. אני מילאתי דלק והצטרפתי לכולם בפנים. המקום היה נחמד ונקי, הילדודס אכלו צ'יפס ואני שתיתי קפה (בלאאא) והזמנתי כדורי פנקייק שהחב'רה עזרו לי לסיים.
המשכנו בדרכנו עליזים ומלאים. :-)

כשעה לפני ההגעה לפארק עדידי חשה ברע ועצרנו בצד להפסקת התאוששות קצרה שלאחריה עברו החבר'ה למכונית שלי.

מעט לפני עמדת הריינג'רים בכניסה לפארק ניתקלנו בנחלון של הפשרת שלגים:
20090620_usa2009_0218


לאחר מספר דקות של התאווררות והנאה מהמים הזורמים (ילידי מדבר שכמונו :-)) המשכנו ונכנסנו לפארק. למרות ההצעה של אריאל להשתמש בכרטיס השנתי שלו ושל ליאת רכשתי כרטיס חדש - אחרי הכל רשות הפארקים של ארה"ב נותנת למבקרים בה כל כך הרבה ששמונים $ אינם מתחילים לכסות את כמות ההנאה אותה שואבים מהפארקים.


מיד לאחר הכניסה הגענו למרכז הריינג'רים ונכנסנו לשם שימוש בשירותים וקבלת הדרכה לגבי מסלולים מומלצים. אני חושבת שנטע הייתה קצת בהלם ראשוני מכך שהכל מתנהל באנגלית ומכך שהדיבור כל כך מהיר.מפי הריינג'רים נודע לנו כי חלק מהשבילים אינם עבירים בשל שלג ולכן קושי רב יותר בהליכה. מכיוון שהגענו בסביבות 15:30 או 16:00 לפארק החלטנו לעשות מסלול אחד שהיציאה אליו קרובה לדרך לקמפינג אותו הזמנו ללילה. המסלול הנבחר היה מסלול Bumpass Hell.

הדרך בתוך הפארק מפותלת ותלולה אך קלה לנהיגה. בצידי הדרך היה שלג והמראות של יער וירוק מאוד מרשימים את מי שמגיע מישראל הדלילה מאוד ביערות בני מאות רבות של שנים.

לאחר הטיפוס הרכוב הגענו לתחילת המסלול ולתצפית יפה על הנוף ההררי המיוער שהפארק מציע:

Bumpass Hell - Start of Trail

view of Lassen NVolcanic National park from Bumpass Hell trail head

לאחר התארגנות קלה - לקיחת מים והצטיידות בבגדים חמים יותר (סווטשרטים וכו') התחלנו את המסלול המושלג.

לאחר כשעה וחצי של הליכה הררית בשלג (מזל שהלכתי לחדר הכושר בתקפה האחרונה) הגענו ליעדנו - Bumpass Hell. זהו למעשה מוקד של פעילות גיאו-תרמית שמראה מעט ממה שמתרחש במעמקי האדמה. מכיוון שכך המקום מלא באדים - הרבה מהם אדי גופרית שבאמת מריחים כמו ביצים סרוחות. בגלל ההליכה למקום בשלג המראה היה אף מרשים יותר - אדים מול השלג והעובדה שהקרקע במקום כה חמה שאינה מכוסה בשלג היו בהחלט מרשימים.

הנה מספר תמונות:
a view from above Bumpass Hell, Lassen Volcanic National Park, CA





20090620_usa2009_0273



Lassen Volcanic National Prk- Bumpass hell



20090620_usa2009_0277


ההליכה בתוך האתר היא על גבי גשרים בלבד וזאת מכיוון שהפעילות הגיאו-טרמית והחומרים המאכלים המשתתפים בה הופכים את האדמה והסלעים לשבריריים.


חזרנו על עקבותינו ואספנו את המכוניות בדרכנו לחניית הלילה שלנו ב-Manzanita Lake. הרוב הגדול (ובמיוחד) הילדים סבלו מנעליים וגרביים ספוגות (באנו מאוד לא מוכנים לשלג!) והנסיעה בוצעה עם חימום לכל אורך הדרך.



הגענו לאתר הלילי שלנו לאחר כ-40 דקות נסיעה ונותר לנו מעט זמן להקים את האוהלים ולהתכונן ללילה. אני ונטע קיבלנו אוהל 'קטן' ואריאל ליאת והילדים היו באוהל הגדול יותר. אריאל גם דאג לנו לשקי שינה ומזרני גומי. מזג האוויר הלך והתקרר ככל שהתקדמה החשכה ואני קיבלתי קורס מזורז במחנאות מנטע, אריאל, עדידי ונדב.תודות לתכנון מוקדם והזמנה מקום הלינה שלנו היה קרוב לשירותים ולמקלחות של אתר הקמפינג מה שמאוד הקל עלינו את ההתארגנות.


לאחר העמדת האוהלים וסידורם הלכו הילדים לקושש עצים לשם הבערת המדורה שלנו. לאחר קבלת טיפ ממחנאי נחמד ומצויד מאוד (קרוון ועצים מוכנים מראש) באתר השכן לקחתי את האוטו לכניסה לאתר הקמפינג והילדים עזרו לי לאסוף עצים רציניים ויבשים יותר. הקפדנו, כמובן, לא לקושש עצים במקומות אסורים או שלא ברור היה לנו לחלוטין שמותר לקושש בהם.אריאל ונטע הבעירו את האש בשעה שליאתי התחילה להכין לנו ארוחת מלכים בתנאי מחנה. בשלב מסויים אריאל וליאת עמלו על ארוחת הערב ונטע עזרה על ידי שסיפקה להם תאורה.

20090620_usa2009_0288


לאחר קידוש כולנו נהננו מסעודת שבת בטבע למרות הצינה. לאחר מעט שיחה וסידורים לפני השינה הלכנו לישון כל אחד באוהלו. עבורי לפחות, זו הייתה הפעם הראשונה מאז מסע השל"ח של כיתה ט' בה ישנתי בקמפינג.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה