הבוקר אנו נוסעות עם אריאל והילדים לסיור ממונע בסן-פרנסיסקו.
התחלנו את הבוקר מעט מאוחר ולאחר התייעצות עם אתרי אינטרנט ראינו שהיום יום ההולדת של הפרסידיו ויש טקס צבעוני. כמו כן היום מתקיים בעיר מצעד הגאווה מה שאומר שעשוי להיות פקוק.
נסענו ראשית לפרסידיו בתקווה לראות את הטקס המהווה מאין שיחזור של טקס חנוכת המוצב/מצודה ע"י הספרדים בשנת 1776. לצערי הגענו אחרי הטקס והחגיגות למרות שראינו עוד את האוהל הגדול שהוקם לצורך העניין. נכנסנו למשרדי הפארק והסתובבנו מספר דקות במוזיאון קטן המוקדש להיסטוריה הצבאית של מוצב זה כולל כמה חליפות מדים מעניינות. ניגשנו לריינג'רית (לא נעימה במיוחד) וקיבלנו חוברות לילדים והוראות לשביל מומלץ.
טיילנו ונהנינו מאוד מפארק גדול עם צמחייה טבעית ובוגרת בלב העיר. הילדים עבדו על החוברות וכולנו למדנו דברים חדשים על קליפורניה.
בסיום השביל עוברים דרך שכונות מגורים הנמצאות בתוך הפארק - הפרסידיו עצמו עובר תהליך של השמשה מחדש כמתחם מגורים אקסלוסיבי בעיר עם גלריות, משרדי חברות ודירות שמפותחים בעיקר בבניינים קיימים אותם משמישים מחדש לצרכים אלה.
מספר תמונות מהפרסידיו:
טיילנו ונהנינו מאוד מפארק גדול עם צמחייה טבעית ובוגרת בלב העיר. הילדים עבדו על החוברות וכולנו למדנו דברים חדשים על קליפורניה.
בסיום השביל עוברים דרך שכונות מגורים הנמצאות בתוך הפארק - הפרסידיו עצמו עובר תהליך של השמשה מחדש כמתחם מגורים אקסלוסיבי בעיר עם גלריות, משרדי חברות ודירות שמפותחים בעיקר בבניינים קיימים אותם משמישים מחדש לצרכים אלה.
מספר תמונות מהפרסידיו:
 |
| מראה המפרץ מפתח המוזיאון/מרכז המבקרים |
 |
| הילדים עובדים על חוברות הריינג'רים עם המדריך המועדף עליהם |
 |
| נטע עובדת בחריצות על החוברת |
 |
| (סלע המדינה של קליפורניה (כחלחל Serpentine |
 |
| מבט על המפרץ ואלקטרז מנקודת תצפית בפארק |
 |
| אלקטרז מאותה נקודת תצפית אבל עם עדשת טלה-פוטו |
 |
| (?)נראה שנקודת התצפית והרחבה שלה נבחרו לשמש מקום לחתונה יהודית |
 |
| המפרץ מבעד לחופה |
 |
| אוטובוס תיירים בפארק מחופש לקרונית |
 |
| תותח עתיק בכניסה למרכז המבקרים |
לאחר מפגש נוסף עם הריינג'רית בו התאכזבנו לגלות שאין סיכה ו/או כל מזכרת שמקבלים תמורת השלמת חוברות הריינג'רים יצאנו מהפארק לכיוון רחוב לומבארד.
החלק המעניין ברחוב לומבארד הוא זה המוגדר 'הרחוב המתפתל ביותר בעולם' - מכיוון שזווית הירידה של הרחוב מאוד חדה החליטה העירייה ליצור בו פיתולים בכדי להאט את הנהגים. הרחוב הוא אטרקציה תיירותית ידועה בסן-פרנסיסקו ומכיוון שכך צפוף וקשה למצוא חניה.חנינו ברחוב קרוב שגם זוית הירידה בו היא די תלולה ובשל כך החניה היא בניצב לכביש משהו מאוד לא מקובל במקומות אחרים בארה"ב וטיפסנו למפגש עם רחוב לומבארד.
 |
| בדרך לרחוב לומבארד |
 |
| ממרומי רחוב לומבארד - מבט למפרץ עם מגדל Coit באמצע מימין |
 |
| מבט על העיקולים מלמעלה |
 |
| תחילת הירידה |
 |
| אמצע הירידה |
 |
| העיקולים מלמטה |
 |
| מבט נוסף על העיקולים והמדרגות מלמטה |
חזרנו למכונית ושמנו פעמינו לגשר שער הזהב (Golden Gate Bridge). עברנו את הגשר וירדנו ימינה לנקודת חניה ותצפית מסודרת על הפלא ההנדסי הזה. התחלתי לצלם תמונת פנורמה של הנוף והמצלמה שלי שבקה חיים. :-( הנה מספר תמונות שעוד הספקתי לצלם:
לאחר הבנה שהמצלמה לא תחזור לחיים והתגברות על האכזבה תיצפתנו על הגשר עוד מספר דקות בתוך המולה גדולה של מבקרים ותיירים אחרים והמשכנו ל-Sausalito. מצאנו חניה בנמל ליד חנות הידועה בצ'יפס שלה ובעוד שחלק הלכו להביא צ'יפס חלק נשארו לשמור שהאוטו לא יקבל דו"ח ולהזיז אותו במידת הצורך.
אני לא ממש התלהבתי מהמקום או מהצ'יפס. ייתכן שעדיין הייתי במצב רוח לא טוב בגלל המצלמה וייתכן שמדובר היה בדוחק בחנות עצמה ובעייפות מיום מלא חוויות.
חזרנו לפאלו-אלטו תוך מאבק שמעט עומסים מה שהאריך את הדרך אבל מכיוון שנהנינו מהחברה הדבר לא הפריע לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה